עיצוב מבנה מותאם לאנשים על הספקטרום האוטיסטי
ילדים ובוגרים עם אוטיזם חווים אחרת את הסביבה שלנו. מערכת העצבים שלהם מתרגמת ומעבדת גירויים חושיים באופן אחר. לדוג' לעתים יהיו ילדים שיהיו רגישים לרעש באופן קיצוני, ובסביבה ללא התאמות אקוסטיות הם יהיו במצוקה, קושי בריכוז וביצירת קשר ובאופן כללי חוסר פניות. תגובות כאלה ניתן לראות בכל הערוצים החושיים: ראייה, מגע, שיווי משקל, ריח וטעם. הנושא של התאמת סביבה רב-חושית נחקר רבות סביב הטיפול בחדר סנוזלן (Snoozlen), חדר לבן עם אפשרות שליטה על הגירויים החושיים. המחקרים העלו השפעה חיובית על המטופלים, ובפרט אצל מטופלים על הספקטרום האוטיסטי ראו רגיעה ושיפור בקשר הבין-אישי. אנו עדים בביה"ס לשינויים משמעותיים שקורים לתלמידים כאשר מתאימים את הסביבה עבורם. תלמיד שאינו רגוע, זקוק לכיבוי אורות, להפחתה מיידית של גירויים ולסביבה מכילה.
בשנים האחרונות ניתן לראות חוקרים חלוצים מתחום האדריכלות שמנסים לתרגם את הצרכים של אנשים עם אוטיזם לכדי "שפה עיצובית" שתטיב עימם. אפשר לראות התאמות כאלה כמעין נגישות בסיסית הנדרשת עבור אוכלוסיה זו.
ד"ר מגדה מוסטפה (Magsda Mostafa) היתה מהחלוצות של תחום האדריכלות עבור אנשים על הספקטרום בשנות ה2000 המוקדמות. היא פיתחה וחקרה מודל הקרוי ASPECTSS, ראשי תיבות של המוקדים בתכנון סביבה מותאמת:
אקוסטיקה- מניעת רעשי רקע, הד והדהוד.
רצף מרחבי- מסתמך על הצורך לשגרה ויכולת לחזות מה הולך להיות. מעבר חלק עד כמה שניתן בין פעילויות שונות באזורים שונים עם כמה שפחות הסחות דעת.
אזור בריחה- אזור המאפשר הפוגה לתלמיד הנמצא בהצפה או מצוקה. סביבה דלת גירויים.
מידור- הפרדה והגדרה של מרחבים לפי הפעילות והשימוש בהם. ניתן להגדיר בעזרת מחיצות, צבעים, תאורה וכו'.
מעברים- הגדרת אזורי מעבר ניטרלים המאפשרים הסתגלות בין סביבה אחת לשניה
ארגון הסביבה כך שמרחבים בעלי רמת גריה דומה יהיו קרובים זה לזה, וכו'.
בטיחות
בביה"ס אנו מנסים לתרגם את הצרכים של התלמידים לכדי שפה עיצובית המתאימה לבית ספר. אנו בעיצומו של שינוי מקיף בביה"ס במטרה ליצור מקום שהתלמידים ירגישו בו בנוח, יבינו את הסביבה ויקבלו מענה עבור כל הצרכים שלהם.
לצורך כך אנו זקוקים לעזרה שלכם! אנא היכנסו לקישור ותרמו עבור התלמידים
קישור למאמר של ד"ר מגדה מוסטפה: